אִילּוּ בַיִת שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִכַּמָּה שֶׁמָּא אֵינוֹ חַייָב בְּמַעֲקֶה. אֵינוֹ חַייָב בִּמְזוּזָה. אֶלָּא בַיִת מְקוּרֶה. אֵין סוכָּה מְקוּרָה. מָצִינוּ סִיכּוּךָ שֶׁהוּא כְקִירוּי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הִרְחִיק אֶת הַסִּכּוּךְ מִן הַדְּפָנוֹת שְׁלשָׁה טְפָחִים פְּסוּלָה: אֶלָּא בַיִת מְגוּפָּף וְאֵין סוּכָּה מְגוּפֶפֶת. וַהֲרֵי אֶכְּסֶדְרָה שֶׁנִּפְרְצָה בִּמְלוֹאָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. רִבִּי אִילָא [בְשֵׁם] רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מְטַלְטְלִין בְּכוּלָּהּ. מַאי כְדוֹן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַתּוֹרָה אָֽמְרָה בַּסּוּכּוֹת תֵּֽשְׁב֖וּ. עַד עֶשְׂרִים אַמָּה אַתְּ יוֹשֵׁב בְּצִילָּהּ שֶׁלְסוּכָּה. מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וּלְמַעֲלָן אַתְּ יוֹשֵׁב בְּצִילָּן שֶׁלְדַּפְנוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בִּנְתוּנָה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה לַדַּפְנוֹת. אֲבָל אִם הָֽיְתָה נְתוּנָה לְמַטָּה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה לַדַּפְנוֹת כְּשֵׁירָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר. בַּדַּפְנוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. נִיתְנֵי. סוּכָּה שֶׁהִיא נְתוּנָה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה לַדַּפְנוֹת פְּסוּלָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁאֵינָהּ מַחֳזֶקֶת אֶלָּא כְדֵי רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ וְשׁוּלְחָנוֹ. אֲבָל אִם הָֽיְתָה מַחֲזֶקֶת יוֹתֵר כְּשֵׁירָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָה. בְּשֶׁאֵין דַּפְנוֹתֶיהָ עוֹלוֹת עִמָּהּ. אֲבָל אִם הָיוּ דַּפְנוֹתֶיהָ עוֹלוֹת עִמָּהּ כְּשֵׁירָה. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. מַעֲשֶׂה בְסוּכָּתָהּ שֶׁלְהֶילֵנֵי הַמַּלְכָּה בְלֹוד שֶׁהָֽיְתָה גְבוֹהָה יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְהָיוּ חֲכָמִים נִכְנָסִין וְיוֹצְאֵין בָָּהּ וְלֹא אָמַר אָדָם דָּבָר. אָֽמְרוּ לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהִיא אִשָּׁה וְאֵין אִשָּׁה מְצוּוָּה עַל הַמִּצְוֹת. אָמַר לָהֶן. אִם מִשָּׁם רְאָייָה וַהֲלֹא שִׁבְעָה בָנִים תַלְמִידֵי חֲכָמִים הָיוּ לָהּ. אִת לָךְ מֵימַר. בְּסוּכָּתָהּ שֶׁלְהֶילֵנֵי בְּשֶׁאֵינָהּ מַחֲזֶקֶת אֶלָּא כְדֵי רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ וְשׁוּלְחָנוֹ. אֶלָּא בְּשֶׁאֵין דַּפְנוֹתֶיהָ עוֹלוֹת עִמָּהּ. מִסְתַבְּרָא מַא דָאָמַר רִבִּי יֹאשִׁיָה. לֵית הִיא פְלִיגָא. דְּכֵן אָרחֵיהוֹן דַּעֲתִּירַייָא מֵיעֲבַד דַּפְנָתָא קְלִילָן דִּי יַיא קְרָוּרָה עָלִיל.
Pnei Moshe (non traduit)
די יהא קרירא עליל. שיהא האויר הקר נכנס בה ולא ישלוט החום:
אלא. ודאי דמחלוקת בשאין דפנות עולות עמה והלכך מסתברא כמה דאמר ר' יאשיה דבהכי היא דמיתוקמא מתני' ולית היא פליגא הך תוספתא דמייתי ר' יהודה ראיה מסוכתה של הילני המלכה דכן ארחיהון של העשירים החשובים למיעבד דפנתא קלילן קטנים ואינם מגיעין לסכך:
והא מתניתא פליגא. ברייתא היא בתוספתא ריש מכילתין ופליגא על הא דר' בא בשם רב דקאמר מחלוקת דר' יהודה ורבנן בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושלחנו דקתני א''ר יהודה וכו' וכי אית לך מימר בסוכתה של הילני דכשאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושלחנו היתה וכי דרכ' של מלכה לישב בסוכה קטנה כזו:
בשם ר' יאשיה. קאמר דלא פסלו חכמים אלא בשאין דפנותיה עולות עמה אבל אם עולות עמה כשירה דס''ל דטעמא דפסלי בגבוה מעשרים משום דלא שלטא בה עינא והתורה אמרה למען ידעו דורותיכם כי בסוכות וגו' שצריך שיהא אדם יודע שהוא דר בסוכה שבעת ימים ואם דפנות עולות עמה משלט שלטא בה עינא דרך דפנות:
ר' בא בשם רב אמר. הא דחכמים פסלו בגבוה למעלה מכ' היינו דוקא בסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושלחנו דמכיון שאין בה במשכה אלא כדי הכשר סוכה בצימצום וגבוה מעשרים הויא לה כלול של תרנגולים דגביהא וקטינא דלאו שמה סוכה אבל אם היתה מחזקת יותר מכדי ראשו ורובו ושלחנו נפקא היא מכלל לול של תרנגולים לאקרויי סוכה:
א''ל רבי יוסה. לר' יונה על דעתך דאת אמר בדפנות הדבר תלוי דלא מיפסלא הסוכה אלא בשהסכך נתון ע''ג הדפנות שהן גבוהין מכ' אמה א''כ קשיא דאי הכי ניתני במתני' סוכה שהיא נתונה למעלה מכ' אמה לדפנות פסולה כי היכי דנידוק מינה הא אם אינה נתונה על הדפנות הגבוהין מכ' אמה אלא שהסכך נתון למטה מהדפנות ובתוך כ' אמה כשירה אלא על כרחך דלאו מילתא היא מאי דאמרת שהדבר תלוי בשנתון ע''ג הדפנות הגבוהין מכ' או בשנתון למטה מהדפנות ובתוך כ' דזיל בתר טעמא דר' יוחנן דקאמר התורה אמרה וכו' שצריך שתהיה אתה יושב בצילה של סוכה ולא בצל של הדפנות והואיל שהדפנות הן גבוהין למעלה מעשרים א''כ לעולם יושב הוא בצל של דפנות ואע''פ שהסכך נתון הוא בתוך עשרים פסולה:
אבל אם היתה נתונה למטה מכ' אמה לדפנות. שלא סיכך למעלה על גבי הדפנות אלא שהשפיל הסכך ונתנו בתוך כ' אמה ונמצא שהוא נתון למטה מהדפנות הגבוהין מכ' אמה אז הסוכה כשירה דלא איכפת לן בגובה הדפנות דמכיון שהסכך עצמו הוא בתוך עשרים אמה סוכה מעלייתא היא:
הדא דאת אמר. דבגבוה מכ' אמה פסולה היינו בנתונה למעלה מכ' אמה לדפנות כלומר שהסכך נתון על הדפנות שהן גבוהין מכ' אמה ונמצא שהסכך עצמו היא ג''כ למעלה מעשרים ובכה''ג הוא דאמרו שהסוכה היא פסולה:
והרי אכסדרה וכו'. שפתוחה היא במלואיה ואפ''ה קאמר ר' אילא דרב ור' יוחנן תרוייהו אמרין דמטלטלין בכולן:
אלא בית מגופף וכו'. אלא דמשום הכי לא דמיא סוכה לבית להכשיר בגבוה מכ' כמו דמשוינן דין בית אף בגובה כמה לכל מילי דשאני בית שמגופף וסתום הוא מכל רוחותיו משא''כ בסוכה שאינה מגופפת מכל רוחותיה שהרי שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח סגי בסוכה:
מצינו סיכוך שהוא כקירוי. כלומר דפריך דהא אכתי אשכחן דדין סיכוך שוה לדין קירוי דהא תנינן לקמן בפרקין הרחיק את הסיכוך במשך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה דאויר פוסל בשלשה ודייקינן הא פחות משלשה כשירה משום דאמרינן לבוד וכמו דאמרי' בכל מקום דין לבוד בפחות משלשה במה דשייך בדיני הבית אלמא דסיכוך שוה לדין קירוי בית:
אלא בית מקורה אין סוכה מקורה. כלומר מצינן למימר מן הסברא דשאני בית מסוכה דסתם בית מקורה ממש הוא והלכך אפי' גבוה כמה בית היא להתחייב בכל דיני בית אבל סוכה אין לה קירוי גמור אלא סכך בעלמא ולפיכך מחמירין בה שאם היא גבוה מעשרים אמה אין לה דין סוכה:
אילו בית שהוא גבוה מכמה וכו'. אמתני' קא מהדר. דפריך מ''ט דרבנן דפסלי בסוכה גבוה מעשרים אמה ומה אלו בית אפילו גבוה כמה וכמה שמא אין לו דין בית להתחייב במעקה ובמזוזה בתמיה ומ''ש סוכה מבית. ואכתי לא ידע להני טעמי דאמוראי דלקמן דאיתמר גבי סוכה:
מאי כדון. אלא מ''ט דסוכה שהיא גבוה מכ' אמה פסולה כדר' אבוה בשם ר' יוחנן הוא התורה אמרה וכו'. דלמעלה מעשרים מתוך גובהן של דפנות הצללים מגיעין זה לזה ואין אתה יושב אלא בצילן של דפנות ולא בצל סוכה:
הלכה: סוּכָּה שֶׁהִיא גְבוֹהָה כול'. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רַב. וְרַבָּנִן יָֽלְפִין לָהּ מִפִּיתְחוֹ שֶׁלְהֵיכָל. וְרִבִּי יוּדָה יְלִיף לָהּ מִפִּתְחוֹ שֶׁלְאוּלָם. אִם מִפִּתְחוֹ שֶׁלְאוּלָם דַּייוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מִפִּתְחוֹ שֶׁלְאוּלָם גּוֹבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה. וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֲפִילוּ אַרְבָּעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. אֲפִילוּ מֵאָה אַמָּה. אָמַר רִבִּי אַבִּין. רִבִּי יוּדָה כְדַעְתֵּיהּ וְרַבָּנִן כְדַעְתְּהוֹן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אֲמַר תַּמָּן. אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַתִּקְרָה כְּאִילּוּ הִיא יוֹרֶדֶת וְסוֹתֶמֶת. כָּךְ אַתְּ אֲמַר הָכָא. אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַמַּלְתֵּירָה כְּאיִלּוּ הִיא יוֹרֶדֶת וְסוֹתֶמֶת. הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה בָסוּכָּה הִיא דַעְתֵּיהּ בְמָבוֹי. הִיא דַעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן בְסוּכָּה הִיא דַעְתְּהוֹן בְמָבוֹי. וְלֹא דַמְייָא. יֵשׁ דְּבָרִים כְּשֵׁרִים בַּסּוּכָּה וּפְסוּלִים בְּמָבוֹי כְּשֵׁירִים בְּמָבוֹי וּפְסוּלִים בַּסּוּכָּה. דּוּקְרָנִין כְּשֵׁירִים בַּסּוּכָּה וּפְסוּלִין בְּמָבוֹי. וְתַנֵּי כֵן. הֵבִיא אַרְבָּעָה דֻּקְרָנִין וְסִיכֵּךְ עַלֵ גַּבֵּיהֶן. בַּסּוּכָּה כָשֵׁר וּבְמָבוֹי פָסוּל. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר. בִּגְבוֹהִין שְׁלֹשָׁה לְמַעֲלָה מִכּוֹתְלֵי הַמָּבוֹי. אֲבָל אִם אֵינָן גְבוֹהִין שְׁלֹשָׁה מִכּוֹתְלֵי הַמָּבוֹי כָּשֵׁר. בְּשֶׁאֵין בָּהֶן רוֹחָב אַרְבָּעָה. אֲבָל אִם יֵשׁ בָּהֶן רוֹחָב אַרְבָּעָה אֲפִילוּ גְבוֹהִין כַּמָּה כָּשֵׁר. דְּפָנוֹת כְּשֵׁירוֹת בַּסּוּכָּה וּפְסוּלוֹת בְּמָבוֹי. וְתַנֵּי כֵן. שְׁתַּיִם כְּהִילְכָתָן וְהַשְּׁלִישִׁית אֲפִילוּ טֶפַח. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁתַּיִם שֶׁל אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה טְפָחִים וּשְׁלִישִׁית אֲפִילוּ טֶפַח כָּשֵׁר. וּבְמָבוֹי עַד שֶׁיְּהֵא מְגוּפָּף מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו. רָחַב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת. בַּסּוּכָּה כָשֵׁר וּבְמָבוֹי פָסוּל. הִדְלָה עָלֶיהָ אֶת הַגֶּפֶן אֶת הַדְּלַעַת וְאֶת הַקִּיסּוֹם וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו פְּסוּלָה. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר. עַל בֵּית סָאתַיִם. אֲבַל יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם נַעֲשִׂית כִּמְחִיצָה שֶׁהוּקְפָּה זְרָעִים. שֶׁאֵין מוּתָּר לְטַלְטֵל בָּהּ אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. חַמָּתָהּ מְרוּבָּה מִצִּילָּתָהּ. בַּסּוּכָּה פְסוּלָה. בְּמָבוֹי כָשֵׁר. סוּכָּה מְקוּרָה פְסוּלָה. מָבוֹי מְקוּרֶה כָשֵׁר. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. לֹא סוֹף דָּבָר מְקוּרֶה. אֶלָּא אֲפִילוּ 1b נָתַן מְלַתֵרָא וְיֵשׁ בָּהּ רוֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים מַתֶּרֶת אֶת הַמָּבוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' רבי יוסי אמר לה סתם וכו'. גרסי' לה להאי סוגיא לעיל ריש שמעתתא דפ''ק דעירובין עד לא סוף דבר מקורה אלא אפילו נתן מלתרא ויש בה רוחב ארבעה טפחים מתרת את המבוי. ושם פירשתי לכל זה וע''ש ולפ''ז מובן הא דלקמן מהענין כמו שהוא לפניך:
רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. הֵבִיא נֶסֶר וּנְתָנוֹ 2a עַל גַּבֵּי חוּלֵייָה שֶׁלְעָמוּד. פְּשִׁיטָא. אִם יָמוּד מִן הַנֶּסֶר יֵשׁ כָּאן עֶשְׂרִים אַמָּה. אִם יָמוּד מִן הַקַּרְקַע אֵין כָּאן עֶשְׂרִים אַמָּה. מָה אַתְּ עֲבִיד לֵיהּ. כָּאֲוִיר פָּסוּל. כִּסְכָךְ פָּסוּל. אִין תַּעֲבְדִּינֵיהּ כָּאֲוִיר פָּסוּל פּוֹסֵל בִּשְׁלֹשָׁה טְפָחִים. אִין תַּעֲבְדִּינֵיהּ כִּסְכָךְ פָּסוּל אֵינוֹ פוֹסֵל אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי יוֹסֵה בֵירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם חִזְקִיָּה. מִפְּנֵי מָה אָֽמְרוּ. סְכָךְ פָּסוּל אֵינוֹ פוֹסֵל אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. שֶׁלֹּא בָא אֶלָּא לְהֶיתֵּירָהּ שֶׁלְסוּכָּה. אָמַר רִבִּי מִייָשָׁא. וּתְמִיהַּ אֲנָא הֵיךְ רַב הוֹשַׁעְיָה צְרִיכָה לֵיהּ. וְלָמָּה לֹא יְלִיף לָהּ מִן הָדָא דְּרִבִּי בָּא בַּר מָמָל. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַמְשַׁלְשֵׁל דְּפָנוֹת מִלְמַעְלָן לְמַטָּן. אִם גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שְׁלשָׁה טְפָחִים פְּסוּלָה. וְאָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל בְּצִילָּן שֶׁלְדַּפְנוֹת. אֲבָל אִם הָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל בְּצִילָּן שֶׁלְדַּפְנוֹת כְּשֵׁירָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. לֵית הָדָא דְּרִבִּי בָּא בַּר מָמָל אוּלְפָּן. מִן מַתְנִיתָן יְלִיף לָהּ רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כְּצוֹצְטְרָא שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הַיָּם אֵין מְמַלְאִין הֵימֶינָּה בַשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְמַטָּן. וְאָמַר רִבִּי זְעוּרָה רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. וְהִיא שֶׁתְּהֵא מְחִיצָה מְשׁוּקַעַת בַּמַּיִם כִּמְלוֹאוֹ שֶׁלְדְּלִי. וְלֹא דַמְייָא. יַם כַּרְמְלִית הִיא. אֵינָהּ לֹא רְשׁוּת הַיָּחִיד וְלֹא רְשׁוּת הָרַבִּים. בְּרַם הָכָא הַתּוֹרָה אָֽמְרָה בַּסּוּכּוֹת תֵּֽשְׁב֖וּ. מִקַּרְקַע סוּכָּה אַתְּ מוֹדֵד עֶשְׂרִים אַמָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא דמיא. אסיקי' מילתיה דר' יוסי היא דא''ל לר' מישא דמתמה אמאי לא יליף לה מן הדא דר' בא בר ממל והא לא דמיא כלל דין דסוכה להאי דינא דמתני' דעירובין דהתם ים כרמלית היא ואינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים אלא מדרבנן בעלמא היא ואקילו בה רבנן דהם אמרו והם אמרו אבל הכא אמרה התורה בסוכות וגו' ומקרקע הסוכה כולה את מודד עשרים אמה ואם הסוכה היא גבוהה מעשרים אמה פסולה ולא מהני מקום מיעוט העמוד להכשיר ביושב ואוכל שם ומשום דבכה''ג לא אמרינן גוד אסיק דבעינן מחיצות הניכרות וליכא:
ואמר ר' זעירה וכו'. האי מילתא לא איצטריך למייתי הכא אלא איידי דגריס התם הא דרבי זעירא על המתני' שם דסבירא ליה שאם עשה מחיצה זו צריך שתהא משוקעת במים כמלא דלי ומשום שהדלי הולך למקום שאין מחיצה עליו ואם המחיצה משוקעת במים כמלא דלי תו לא חיישי' שיעבור תחת המחיצה במים להצד שחוץ להמחיצ' לפי שהדלי אינו עובר כל כך ונקטינן מיהת מהאי מתני' דאמרי' גוד אסיק וגוד אחית ואף על פי שאין המחיצות ניכרות ומשם למד ר' בא בר ממל לומר גם כן בהאי מתני' דהמשלשל דפנות כדאמר לעיל וכדפרישית והשתא אמרת נמי דמצי רבי הושעיה למיפשט להבעיא דידיה ולומר גוד אסיק ואם כן אם הוא יושב ואוכל במקום שמיעט העמוד מגובה עשרים שפיר דמי וכדאמרן:
מן מתני' יליף לה ר' בא בר ממל. כלומר דהא חזינן דר' בא בר ממל יליף למילתיה כאן בסוכה ממתני' דעירובין דתנינן תמן בפ''ח בהלכה ח' כצוצטרא שהיא למעלה מן הים זהו דף היוצא מכותל רשות היחיד ובולט ע''ג המים ויש בו נקב שממלאין מים דרך אותו הנקב אין ממלאין הימנה בשבת דהוי מכרמלית לרשות היחיד אא''כ עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמעלה שעשה המחיצה בגזוזטרא עצמה תחתיה וסביב הנקב כנגד המים דאמרי' גוד אחית כאילו המחיצה יורדת ונוגעת עד המים ובין מלמטה שעשה המחיצה סמוך למים כנגד הנקב שבגזוזטרא וסביב מקום הנקב כעין כוורת דאמרי' גוד אסיק מחיצתא:
אמר ר' יוסה לית הדא דר' בא בר ממל אולפן. כלומר לאו מילתא היא כלל ולא סמכינן עלה דעיקר מילתא דר' בא בר ממל ומהיכן הוא דיליף לומר כן פריכא היא כדלקמן וא''כ אין ללמוד מדבריו בענין זה:
דתלינן תמן. לקמן בפרקין המשלשל דפנות מלמעלן למטן שהתחיל לארוג הדופן אצל הסכך ואורג ובא כלפי מטה אם גבוה מן הארץ ג''ט במקום שיכול הגדי להזדקר בבת ראש פסולה ואמר ר' בא בר ממל לא שנו דפסולה אלא בשאינו יושב ואוכל בצילן של דפנות כלומר שאינו יושב ואוכל במקום שהדפנות סתומים אלא שהוא יושב כנגד מקום הפתוח מלמטה אבל אם היה יושב ואוכל כנגד המקום שהדפנות סתומים כשירה שאף על פי שלמטה פתוח הוא כשירה דאמרי' גוד אחית והשתא נמי הוי ליה לרב הושעיה למיפשט למיבעיא דידיה דמכיון דאיכא בהאי עמוד שיעור הכשר סוכה אמרי' נמי גוד אסיק כעין דהתם דאמרי' גוד אחית וא''כ אם הוא יושב ואיכל במקום שמיעט העמוד מגובה עשרים יצא דבמקום הזה הסוכה היא כשירה ובמקום דליכא אותו המיעוט פסולה והויא כעין הא דר' בא בר ממל ומאי קא מיבעיא ליה לרב הושעיה:
ותמיה אנא היך רב הושעיה צריכה ליה. תמיהני אמאי מספקא ליה רב הושעיה אי מחשבת ליה להאי נסר הנמשך להלן כאויר ופוסל בשלשה או כסכך פסול ופוסל בד' אמות ולמה לא יליף לה להאי דינא מן הדא דר' בא בר ממל דלקמיה:
ר' יוסה בר' בון וכו'. אגב דאיירי בסכך פסול מייתי הא דחזקיה דקאמר טעמא מפני מה אמרו וכו' שלא בא אלא להיתירא של סוכה כלומר שלא בא הסכך פסול לפסול אלא לפי שיעור היתירא של סוכה דקסבר כמ''ד שיעור הכשר סוכה בד' אמות שיעור הכשירה כך שיעור פסולה:
רב הושעיא בעי. היתה הסוכה גבוה מכ' אמה והביא נסר שכשר לסכך בו ונתנו למקצת הנסר על גבי חולייא של עמוד שבנה עמוד גבוה עשרה ונתון על החולייא אחת ומקצת הנסר נמשך להלן מחוץ של אותה חולייא של העמוד וא''כ מילתא דפשיטא היא וכלומר שברור הוא הדבר לפנינו שאם ימוד מן הנסר הנמשך לחוץ מאותה חולייא של העמוד יש כאן עשרים עמה עד תחתיתה של הסוכה ואותו נסר הנמשך הוא למעלה מעשרים ואם ימוד מן הקרקע והיינו מאותה הקרקע של חוליית העמוד אין כאן עשרים אמה שהרי אותה החולייא של העמוד מיעטתה לגובה עשרים והשתא הבעיא היא מה את עביד לה לאותו מקצת הנסר הנמשך חוץ להחולייא אם דינו כאויר פסול או כסכך פסול את עביד ליה וכדמפרש ואזיל דאם תעבדיניה לאותו הנסר שהוא למעלה מעשרים כאויר הפוסל בסוכה א''כ דינו כדין האויר הפוסל בסוכה אם יש בו שלשה טפחים ואם תעבדיניה כסכך פסול וא''כ למ''ד שאין הסכך הפסול אלא בד' אמות האי נמי בד' אמות היא שפוסל ומהו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source